עבודת הווידאו שנוצרה במהלך ימי המלחמה, מתארת ארוחה משפחתית שגרתית שיוצאת משליטה והופכת למופע כאוטי ומרהיב של התפרקות. העבודה מותחת את גבולות ה"רגע המכריע", משהה אותו במצב של אסון מתמשך, כמו היה כוריאוגרפיה של קריסה והישרדות. העבודה מביעה רצון עיקש להיאחז בריטואל התא המשפחתי ונחמה ב"נורמאליות", גם כשהכול מתפרק מסביב.
