סיפורה של הבמאית נורית אביב, צלמת הקולנוע הראשונה בצרפת שצילמה כמאה סרטים, בין היתר של אנייס ורדה, רנה אליו ועמוס גיתאי. בסרט שצולם לאורך שבע שנים, האישה שבילתה רוב חייה מאחורי המצלמה, מתקשה להתמסר למקומה החדש, אך כשנושרות המגננות, פיסות חיים מצטרפות לפענוח יצירתה המאופיינת באובססיה לשפה, לשאלות של זהות ושייכות.
ארבע חברות תל אביביות בשנות ה־40 לחייהן, בלי ילדים ובלי כוונה להביא, נפגשות בבר לשיחה חדה, מצחיקה ואינטימית על בחירה
סרט תיעודי חשוף ומצחיק על השנה שבה בחורה רגילה הרגישה כמו נסיכה. נועה, יוצרת קולנוע העובדת בדוכן דים סאם בתל
"לשבור את השתיקה – מבעד לארבעה סיפורים" הוא סרט דוקומנטרי העוסק בפגיעה מינית מושתקת בחברה הערבית ובמחיר הכבד של השתיקה.
קרלוס (58) מקריית-גת הוא מאמן כדורגל ילדים טוטאלי שמתמודד עם דפוסים של ציפיות גבוהות והרס עצמי המרחיקים ממנו את שחקניו
איציק, רווק ירושלמי הגר מעל הוריו, מעגן קיומו בטקס יומי: בורקס אצל מוסא. כשאבחנה רפואית מאלצת אותו להיגמל מפחמימות, עולמו
אם ובת, ילידות מוסקבה, יוצאות יחד למסע באוקראינה בזמן מלחמה. הבת שואלת שאלות על זהות ושייכות לאוקראינה ורוסיה, בעוד האם
מיכאל (6) לומד בגן על המילה תקווה וחוזר במחשבה ש"תקווה היא מקום בו כולם נחמדים אחד לשני". בזמן אחת מהפסקות
מסע אישי משפחתי בעקבות מכתב ווידוי מסעיר שאימי כתבה למגירה לפני מותה; "כל החיים הצגה אחת גדולה. אני רוצה למות
לענת יש חלום-להעלות הצגה על זיכרונותיה מבית הילדים בקיבוץ. כשביתה נעם, מביימת אותה בין נופי ילדותה, העבר צף ומעלה שאלות
נעמה (24) ואביה אהרון מתקשים להשתחרר מאבל מות האם בסוף שנת האבל. אלו ה'ימים הנוראים' ואהרון שמשמש כשליח ציבור בבית
