אמן הרחוב Know Hope יוצר אמנות פוליטית תוך כדי התמודדות עם מחלה משתקת.
הוא זכה להכרה לראשונה בתחילת שנות ה-2000 בזכות דמויותיו האנושיות הייחודיות, וקיבל את הכינוי "הבנקסי הישראלי".
הסרט מתעד רגעים שבהם דרמה אנושית מולידה אמנות ופעולה פוליטית.
כשהאמן האנונימי יוצא מהצללים, עבודתו מתפתחת לעשייה אינטימית ומעורבת חברתית — וחושפת כיצד כאב וזיכרון משותפים יכולים להפוך למעשה של יצירה וחיבור.
סֶרֶט דּוֹקוֹ־מָחוֹל פּוֹאֶטִי הָעוֹקֵב אַחַר מַסָּע פְּנִימִי וְתִיעוּדִי שֶׁל אִשָּׁה אֲשֶׁר מְחוֹלֶלֶת מִתּוֹךְ כְּמִיהָה לַחֲצוֹת אֶת הַשָּׂפָה הַמַּפְרִידָה. בִּשְׁלוֹשָׁה פְּרָקִים
ארבע חברות תל אביביות בשנות ה־40 לחייהן, בלי ילדים ובלי כוונה להביא, נפגשות בבר לשיחה חדה, מצחיקה ואינטימית על בחירה
סרט תיעודי חשוף ומצחיק על השנה שבה בחורה רגילה הרגישה כמו נסיכה. נועה, יוצרת קולנוע העובדת בדוכן דים סאם בתל
"לשבור את השתיקה – מבעד לארבעה סיפורים" הוא סרט דוקומנטרי העוסק בפגיעה מינית מושתקת בחברה הערבית ובמחיר הכבד של השתיקה.
קרלוס (58) מקריית-גת הוא מאמן כדורגל ילדים טוטאלי שמתמודד עם דפוסים של ציפיות גבוהות והרס עצמי המרחיקים ממנו את שחקניו
איציק, רווק ירושלמי הגר מעל הוריו, מעגן קיומו בטקס יומי: בורקס אצל מוסא. כשאבחנה רפואית מאלצת אותו להיגמל מפחמימות, עולמו
אם ובת, ילידות מוסקבה, יוצאות יחד למסע באוקראינה בזמן מלחמה. הבת שואלת שאלות על זהות ושייכות לאוקראינה ורוסיה, בעוד האם
מיכאל (6) לומד בגן על המילה תקווה וחוזר במחשבה ש"תקווה היא מקום בו כולם נחמדים אחד לשני". בזמן אחת מהפסקות
מסע אישי משפחתי בעקבות מכתב ווידוי מסעיר שאימי כתבה למגירה לפני מותה; "כל החיים הצגה אחת גדולה. אני רוצה למות
לענת יש חלום-להעלות הצגה על זיכרונותיה מבית הילדים בקיבוץ. כשביתה נעם, מביימת אותה בין נופי ילדותה, העבר צף ומעלה שאלות
