• דוקומנטרי

  • ארץ הפקה: ישראל

  • שנת הפקה: 2018

  • אורך: 49 דקות

  • שפות: ערבית, עברית.

בימוי: טל מיכאל, דוד אופק

הפקה: רוני מנור

תסריטאים: טל מיכאל, דוד אופק

עורך: עידו בהט

צילום: טוליק גלאון

משתתפים: בהאה שוואמרה, מוחמד שראבני, מיכאל טפלו. 

 

סינופסיס:

מאז שנות ה- 30' נעזרו היהודים בסייענים. אלה העבירו מידע, נשלחו כדי להעביר לאנשיהם דיסאינפורמציה, קיבלו כספים כדי  לכתוב מאמרים פרו ציוניים בעיתונות הערבית, כדי להעיד עדויות אוהדות בפני הקצינים הבריטיים בתקופת המנדט, ו"לשכנע" ערבים למכור אדמות ליהודים. המניעים שלהם היו שילוב של אינטרסים כלכליים, אבל גם אידיאולוגיה מתונה המאמינה בקיום יהודי-ערבי משותף. בחלקם הניכר  הם היו בעלי מעמד גבוה בחברה הערבית, שחששו מהתחזקותם מגמות קיצוניות, האמינו שהקצנה תהיה הרסנית לשני הצדדים ושהמסלול לדו קיום עובר דרך שיתוף פעולה של שכנים. אחרי 48' השתנתה התמונה ומ-67' המניע האידיאולוגי החליף מקומו לשיח שעיקרו ניצול וסחיטה. הדבר התאפשר, בין השאר, בשל התלות הרבה של התושבים באספקת שירותים אזרחיים מהממשל הישראלי. מדינת ישראל לא השכילה לקיים את הבטחותיה לאותם סייענים וצריבת  האידיאולוגיה הותירה צלקת כואבת. על כך, בין היתר, דיברו חיילי יחידת 8200 במרד שניסו למנף, על כך מתלוננים לא מעטים מתוך המערכת ואחרים שיצאו ממנה.

גיבור ישראל