הבית בו מתים הג׳וקים בשיבה טובה

תעודה
ארץ הפקה:ישראל
שנת הפקה: 1996
אורך: 60 דקות
שפה:עברית (תרגום לאנגלית)

בימוי, תסריט ותחקיר: עפרה שראל-קורן

הפקה: חיים מנור, ״מעגלות הפקות״

צילום: דויד גורפינקל
עריכה: ברכה זיסמן כהן
מוסיקה מקורית: אבי בנימין
יעוץ אמנותי: רוני סומק

סינופסיס:

״אני כותב את עצמי במקום לחיות את עצמי״ אומר קניוק. זהו סרט על אדם מלא בחרדות ובהומור, מסוגר ועצוב בחייו וחושפני בכתיבתו.

יורם קניוק, שנולד בתל אביב וחי בה מרבית ימיו, הוא אחד הסופרים הבודדים של סיפורת פנטאסטית בעברית, כותב בעל טביעת אצבע יחודית, מחשובי הסופרים הישראלים. ספריו מתורגמים לעשרות שפות ובחלקם עובדו לקולנוע ולתאטרון (״סוס עץ, ״אדם בן כלב״ ועוד). הוא זוכה בפרסים רבים על כתיבתו ולשבחים בעיתונות המקומית והזרה. אחת הביקורות ב׳ניו יורק טיימס׳ ציינה כי הוא ״אחד הסופרים המבריקים והחדשניים ביותר בעולם המערבי.

תפיסת עולמו, המתח המתמיד בין תחושת הזר הנצחית לבין הצורך והרצון להיות שייך ואישיותו המורכבת מניגודים מרתקים, באים לידי ביטוי בסרט דרך דבריו על עצמו, כתביו, הרגליו ואורחות חייו, דברי הקרובים אליו ומערכות היחסים עימם.

הביוגרפיה שלו היא מצע לסיפורים שבהם הגבול בין דמיון ומציאות הוא דק וכמעט בלתי נראה. הסרט חושף סופר שאינו חושש לבחון את יחסיו המורכבים והבעייתים עם הוריו (״פוסט מורטום״), את חרדותיו ומגרעותיו כאב (״בתו״), ואת יחסיו המופלאים עם אישתו מירנדה, אישיות קסומה ושופעת חמלה לכל יצור חי, כולל ג׳וקים, אותם לא נהוג להרוג בביתם.

מתוך קצב ורצף אסוציטיבי, יוצר הסרט מסע לגילוי אישיותו הססגונית וסיפור חייו של קניוק, שכאשר חי בניו-יורק בשנות ה-50׳, היה מתקשר מידי פעם למרכזנית כדי לשאול מה מספר הטלפון שלו ומה כתובתו, כדי לקבל עידוד שהוא קיים.

הסרט שודר בערוץ 8, השתתף בפסטיבל קולנוע ירושלים 1996, ובפסטיבלים שונים בעולם.